AI, בחירות וחובת סימון
לקראת הבחירות לכנסת ה-26, ובצל העלייה בשימוש בבינה מלאכותית ליצירת תעמולה פוליטית, עולה שאלה בעלת חשיבות ציבורית מיוחדת: האם הציבור יודע מתי הוא נחשף לתוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, והאם הדין הישראלי כבר מחייב סימון של תכנים כאלה?
כחלק ממחקרו ומפעילותו של מרכז שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות לקידום טוהר הבחירות והגנה על ההליך הדמוקרטי בעידן הדיגיטלי, הוגשה בפברואר 2026 עמדה מקצועית במסגרת בקשה להצטרף כ"ידידי בית המשפט" בתיק תב״כ 15/26, שנדון בפני יו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26. הבקשה הוגשה על ידי פרופ' ניבה אלקין־קורן, עו"ד עמית אשכנזי ופרופ' יששכר (איסי) רוזן־צבי מאוניברסיטת תל אביב.
העמדה התמקדה באחד האתגרים המרכזיים שמציבה הבינה המלאכותית למערכות בחירות: היכולת ליצור תמונות, סרטונים והקלטות קול הנחזים כאותנטיים, אף שמעולם לא התרחשו במציאות. שימוש בתוכן סינתטי מסוג זה עלול להטעות בוחרים, לפגוע באמון הציבור במידע המופץ במרחב הציבורי, לערער את השוויון בין מתמודדים ואף לשמש כלי למבצעי השפעה זרים.
על בסיס מחקר עדכני וניתוח משפטי, הציגה העמדה את התשתית המחקרית והמשפטית התומכת בפרשנות שלפיה הדין הישראלי הקיים – ובפרט חוק הבחירות (דרכי תעמולה) – כבר מספק בסיס לחובת סימון של תוכן סינתטי במקרים המתאימים. העמדה ביקשה להראות כי ניתן להתמודד עם חלק משמעותי מהאתגרים שמציבה הבינה המלאכותית בתעמולת בחירות באמצעות הכלים המשפטיים הקיימים, ולסייע בחידוד הצורך בשקיפות וביישום העקרונות המשפטיים החלים על שימוש בתוכן סינתטי בתקופת בחירות.
להלן העמדה כפי שהוגשה ליו״ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה - 26:
chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://9ce9bad1-8602-48b8-be7c-6e770bf6174e.filesusr.com/ugd/6c4020_93f9bb46f1164368944350caf67ae662.pdf