נכנס לתוקף חוק שנועד להסדיר שימוש ב AI במסגרת תעמולת הבחירות 📢

התיקון לחוק והכללים שפורסמו מכוחו מחייבים גילוי כאשר נעשה שימוש בבינה מלאכותית בתעמולת בחירות, כדי לצמצם את הסיכון למניפולציות והטעיית הציבור.

לקראת הבחירות לכנסת ה ־26 הושלמה, לראשונה בישראל, הסדרה משפטית של השימוש בבינה מלאכותית בתעמולת בחירות. במסגרת זו תוקן חוק הבחירות (דרכי תעמולה), ונקבעה חובת גילוי לגבי תעמולת בחירות הכוללת תוכן שנוצר או נערך באמצעות בינה מלאכותית באופן העלול להיראות כתיעוד אותנטי. בהתאם לחוק הוסמך יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקבוע כללים מפורטים יותר לגבי יישום חובת הגילוי. כללים כאלה פורסמו בתחילת השבוע.

מטרת ההסדר אינה לאסור שימוש בבינה מלאכותית בתעמולת בחירות, אלא למנוע מניפולציה או הטעייה אסורה באמצעות גילוי. חשש זה נובע מכך שבינה מלאכותית יוצרת מסוגלת לייצר תכנים הנראים מאוד ריאלסטיים אף שהם מהווים " תיאור כוזב של אירועים שהתרחשו בעבר ("דיפ פייק"). הדרישה לסמן את התכנים נועדה לסייע לציבור לדעת מתי הוא נחשף לתוכן שנוצר או עבר שינוי מהותי באמצעות בינה מלאכותית, ובכך לצמצם את הסיכון להטעיה, למניפולציה ולפגיעה בהוגנות ההליך הדמוקרטי.

ההסדר שואב השראה מהכללים שנקבעו באיחוד האירופי, הן מבחינת החובה לגלות את השימוש בבינה מלאכותית, והן באופן הגילוי העושה שימוש בסמלים שהוצעו לאחרונה באיחוד.

מרכז שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ומרכז אדמונד ולילי ספרא לאתיקה באוניברסיטת תל אביב מנהלים מחקרים בנושאים פגיעה בטוהר הבחירות באמצעות בינה מלאכותית, ומתן מענה משפטי לאתגרים אלה. במסגרת זאת הוגשה עוד טרם החקיקה עמדת ידיד בהובלת Amit Ashkenazi, Niva Elkin-Koren, Issi Rosen-Zvi במסגרת שהתנהל בפני יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נועם סולברג. המסמך מצביע על הצורך לסמן תעמולה שנעשה בה שימוש בבינה מלאכותית ועל הבסיס המשפטי לקבוע חובה כזו.

ההסדר החדש שאימצה הכנסת מהווה צעד משמעותי בהתפתחות הרגולציה הישראלית בתחום הבינה המלאכותית, וממחיש את התנועה המהירה של המשפט הישראלי לגיבוש כללי אחריות, שקיפות ושימוש מהימן בטכנולוגיות AI.

מרכז שמגר למשפט דיגיטלי וחדשנות ימשיך לקדם מחקר, מדיניות ורגולציה בתחומי הבינה המלאכותית, המשפט והדמוקרטיה, ולתרום לעיצוב מסגרות משפטיות המאפשרות חדשנות לצד הגנה על זכויות הציבור ועל ההליך הדמוקרטי.